<h1>ארחות חיים הלכ' ברהמ"ז סימן נ"ה</h1>
<h2>דף מח:</h2>
ואז"ל כל שלא אמר ארץ טובה ורחבה לא יצא ידי חובתו ששבח זה הוזכר למשה כשנגלה לו בסנה כ"ש ואומר אעלה אתכם מעני מצרים אל ארץ טובה ורחבה והוסיפו לומר חמדה לפי שעל ידי שהיא זבת חלב ודבש היא ארץ חמדה ונמצא שבזה הלשון נכללו כל שבחיה אשר בכתוב. ואז"ל כל מי שלא אמר ברית ותורה חיים ומזון לא יצא י"ח וצריך להקדים ברית לתורה שהברי' היא ברית מילה שנכרתו עליה י"ג בריתות ועל התורה כלה לא נכרתו אלא ג' להורות שבשביל ברית מילה והתורה זכינו לארץ ישראל שכן בפ' מילה ניתנה הארץ לאברהם ובתורה כתיב למען תחיו וכו' וירשתם את הארץ. וכתב הראב"ד דנשים ועבדים וקטנים לא אמרי להו דנשים לאו בני ברית ועבדים לאו בני תורה והרשב"א כתב הלכך לא טבעו חכמים מטבע אחד לאנשים ומטבע אחד לנשים ומטבע אחד לעבדים ע"כ. ויש כותבין שצ"ל ג"כ חיים ומזון בברכה זו ואם לא אמר לא יצא ומצאתי דלאו על אותם ד' תיבות שהם ברית ותורה חיים ומזון ר"ל אלא צ"ל על בריתך שחתמת בבשרנו זהו ברית ועל תורתך שלמדתנו זהו תורה ועל חיים חן וחסד זהו חיים ועל אכילת מזון זהו מזון כ"מ. ואז"ל כל מי שלא אמר מלכות בית דוד בבונה ירושלם לא יצא ידי חובתו והטעם לפי שבמלכות בית דוד נתקדשה הארץ ולפיכך צריך להזכיר מלכו' שמים בהטוב והמטיב כנגד מלכות בית דוד שבבונה ירושלם משום דלאו אורח ארעא היא שלא יזכיר מלכות שמים כיון שהזכיר מלכות בית דוד ובברכת בונה ירושלם עצמה לא רצו להזכירה שלא לשתף מלכות שמים למלכות בית דוד א"נ שלא לשנות מטבע הברכות לפי שהן סמוכות כמו שכתבנו. וכתב הראב"ד ז"ל דמהא שמעי' שאין בברכת בונה ירושלם מלכות שמים ואלו שאומרים מלכותך ומלכות בית דוד טועים הם אלא ומלכות בית דוד וכ"כ הרשב"א ז"ל. והדין נותן שאם היה לו להזכיר מלכות שמים בבונה ירושלם למה הצריכו להשלים אותו בהטוב והמטיב כ"ש למעלה. ויש כותבין שאף מלכנו רוענו אין לו להזכיר לפי שאין מזכירין בה מלכות שמים ויש לדחות זה דמ"ש שאין מזכירין בה שום מלכות היינו בתחלת הברכה אבל באמצע הברכה לא אמרו כדאשכחן בתפלה דאז"ל דאין מזכירין בה שום מלכות כמ"ש במקומו ועכ"ז אמרי' בי' ימי תשובה המלך הקדוש המלך המשפט וכן באהבת עולם ובאמת ויציב מזכירין בהם מלכות אע"פי שהם סמוכות אלא באמת יכול לומר בה המלכיות שירצה ובלבד שלא יאמר אותם בתחלת הברכה. והרשב"א כתב משמע מכאן מאן דאמר אבינו מלכנו רוענו טעות היא בידו דאבינו מלכנו חשיב נמי מלכות דהא חד מהני דהטוב והמטיב הוי האל אבינו מלכנו וחשבינן ליה כהזכרת מלכות ומ"מ יש להסתפק בזה הדבר שהרי באבות אומר מלך עוזר ובגבורות מלך ממית ומחיה ובי' ימים המלך הקדוש וכן המלך המשפט ובשאר ימים מלך אוהב צדקה ובברכת סליחה מחול לנו מלכנו. ובברכת רפואה מלך רופא ובאהבת עולם אבינו מלכנו. ובאמת ויציב מלכנו מלך אבותנו וכן באמת ואמונה וכן רבים בברכות הסמוכו' והדבר צריך תלמוד ע"כ. ומלכות שני של הטוב והמטיב משום ברכת הארץ אע"פי שאינה צריכה מלכות לפי שהיא סמוכה לחברתה אבל לפי שצריך להזכיר בה מלכות בונה ירושלם כאשר כתבנו יזכיר ג"כ מלכות ברכת הארץ. וכן מצינו במדרש שצריך להזכיר בה ג' מלכיות וג' הטבות וג' גמולות. ג' מלכיות שכתבנו ג' הטבות הטוב והמטיב לכל הוא ייטיב לנו וי"א הוא מטיב לנו הוא הטיב לנו הוא ייטיב לנו בתחלה לשון הוה ואחד לשעבר ואחד להבא. ע"ד ה' מלך ה' מלך ה' ימלוך לעולם. וג' גמולות הוא גומלנו הוא גמלנו הוא יגמלנו. ובבית האבלים מוסיף בברכה ככה המלך החי הטוב והמטיב לכל. אל אמת דיין אמת שופט צדק ואמת שליט בעולמו לעשו' בו כרצונו שאנחנו עבדיו ועמו ובכל זאת אנו חייבים להודות לו ולברכו. ומבקש כרצונו לבקש רחמים על האבל ולנחמו. ולמטה בהלכות אבל תמצא כל דין ברכת המזון לאבלים. ויש שואלין אחר שצריך לומר בברכה זו כל אלו הדברים למה אין חותמין בה בברוך שהרי מטבע ארוך הוא. ורבני צרפת מתרצין ואומרים שכל אלה הדברים ענין א' הוא לפי שאלה השמו' הם שמות התאר אצל הבורא יתברך והכל ענין אחד לפיכך לא הוי מטבע ארוך. וה"ר יונה תירץ כי מתחלה כשנתקנה הטוב והמטיב היה מטבע קצר שלא תקנו בה אלא הטוב והמטיב בלבד ואחר הוסיפו בה כל הדברים האלה ולפי' כשנתקנה לא תקנו בה חתימה ומ"ש במדריש צריך לומר כי אחר התוספת היה. ואח"כ אומרים הרחמן ומאריך כרצונו.
